פעוטות

את תיבות הפעילות ראיתי בפעם הראשונה, כשחיפשתי פעוטון לבני בכורי. הגענו לפעוטון בקיבוץ, אני רק בשלב הגישוש והוא כבר התחיל לשחק! הבנתי את המסר, חזרנו

בכל בית יש גרביים שבן זוגן נטש אותן (לא עלינו) ונעלם במכונת הכביסה, יש גרביים שהתכווצו בכביסה (לא אצלנו), ויש כפות רגליים של ילדים (שלנו)

אני צופה בהצגות ילדים רבות מההיצע העשיר שנכלל בסל תרבות לבתי הספר והגנים. כך גם צפיתי במפגש מחול שהנחה דוד דביר. במפגש “השתעשעו” דביר ובת

אני מאד אוהבת את הים. את הריח של המים. את מגע החול הדקיק. אני ממש לא מבינה איך אנחנו לא מגיעים יום-יום לים. בסך הכל

הפטנטים האולטימטיביים שיעזרו לכם לישון עוד שעה בבוקר שבת

הילדים שלי התחנכו בקיבוץ. זה אומר שהייתי אוספת אותם ב-16:00. בדרך הביתה היינו מתכננים מה נעשה אחר הצהריים: נלך לגינה נזמין חברים נשחק במשחק זיכרון

בסוף המאה הקודמת, פרצה להקת “מיומנה” לתודעה, והפכה לדבר האמנותי החם בארץ. עשו ב”מיומנה” חושבים ואמרו, למבינים הרבים שבאו לראות אותנו יש וודאי ילדים או

מה עושה המילה “חופשה” במושג “חופשת לידה”?
ואיך תצלחי אותה בכיף?

למחרת יום הולדת 5 של הג’ינג’י, שחל בסוכות, שאלה אחותו בת השנתיים וחצי “מתי יהיה לי יום הולדת?” – קודם יהיה יום הולדת לסבא ג’קי,

כל אחד מאיתנו זקוק לפינה הפרטית שלו. מקום בו יוכל לעסוק בענייניו בשקט. כשמדובר בילדים, שהם קטנים יחסית, גם פינה אישית ממש קטנה תספיק. הרבה