“אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתיוהכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי”
מה שיפה בנוסטלגיה, הוא שאנחנו נזכרים בדברים הנפלאים שנעלמו מחיינו רק אחרי שנים. לגבי דגל שמחת תורה, זה אחרת, אני ממש שמה לב איך נוכחותו מצטמצמת והולכת משנה לשנה. ילדיי עוד זכו לקבל מסבתא דגל “קלאסי” מקרטון, מודפס עם זהבים.
אני חושבת שאפשר להשיג כאלו דגלים באזורים דתיים יותר.
ואנחנו?
אנחנו נכין לבד.
דגל עם חלון ונצנצים.
דגל עם חלון ונצנצים.
אם אתם ממש בפרץ נוסטלגי שמגיע עד לדור של ההורים שלנו, תוסיפו לדגל גם תפוח ונר.
אנחנו עצרנו לפני זה.
