אוסף המפיות שלי

אאוסף מפיות.jpgבא שלי אסף בולים, עוד כילד בבולגריה (בול-גריה? ממש מתבקש להתייחס לזה).
הוא עלה לארץ בגיל 18 עם אימו, וכמעט מיד התגייס לצה”ל. לאחר השחרור הוא עבד, חסך, לקח משכנתא ו… לא היה לו מספיק כסף לקנות דירה.
אז הוא מכר את אוסף הבולים שלו, והאגדה המשפחתית מספרת שהוא מימן 1/3 ממחיר הדירה מכסף זה.
אבא שלי לא מאשר ולא מכחיש, הוא מספיק חכם כדי לא לקלקל אגדות.
אני מצידי אספתי מפיות (היו לי 700), ניירות מכתבים ובנעוריי המרדניים אפילו אספתי סלעים קטנים.
אחי אסף קופסאות גפרורים, ואמא שלי “יישרה” עטיפות כסופות של שוקולדים בין דפי הספר של דר’ ספוק.
איסוף הוא תחביב מקסים.
האיסוף מתאים כמעט לכל גיל ויש בו כל כך הרבה יתרונות.
  • הוא מספק לילדים תחושת בעלות על רכוש פרטי משלהם, והם לומדים להיות אחראים יותר.
  • האוסף מספק עיסוק עצמאי לשעות הפנאי (על “משעמם לי?” שמעתם?).
  • הוא מוסיף עניין, מרחיב את האופקים ומלמד.
  • הטיפול באוסף מתרגל שמירה על סדר וניקיון, ומפתח מיומנויות קוגניטיביות של מיון וסיווג לקטגוריות.
  • איסוף מתאים לכל תקציב ולתחומי עניין שונים.
  • אפשר לאסוף מה שרוצים (בתנאי שאמא מרשה…)
כך אפשר לאסוף בולים, ניירות מכתבים, מפיות, מטבעות, אבנים, פרחים ועלים מיובשים, פיות חרסינה, ואפילו הפתעות ביצי קינדר.
אפשר לאסוף לבד או בשותפות (שכנראה תוביל למריבה)
אפשר לרשת אוספים ולהוריש אותם – מה שמחזיר אותי לאוסף המפיות שלי, 700 מפיות שוות שנמסרו בחרדת קודש לבת דודתי הצעירה, מתוך אמונה (שגויה) שהיא תשמור עליהן.
היא העבירה אותן לבת דודתה מהצד השני ועקבותיהן אבדו.
את התיקון אני עושה עם בתי, עוד שהיתה קטנה (מידי) התחלתי לאסוף לה מפיות. היום היא מגלה עניין מסוים בלבד באוסף, אני עוד אופטימית.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

תגובות

פוסטים מומלצים

גלילה לראש העמוד