לכל בית סדרי השינה שלו.
במשפחות מסוימות כל ילד מצוות למיטתו בשעה מדויקת המחושבת לפי נוסחא המבוססת על גילו, כמות הרעש שהוא מייצר ומידת הכוח הפיסי והנפשי של הוריו.
במשפחות אחרות זורמים, כלומר, הילדים משכיבים את הוריהם הרצוצים.
אצלנו זה איפשהו באמצע, לא עושים עניין גדול משעת השינה כל זמן שהם קמים בבוקר.
בכל בית יש משהו אחד המשותף לכל ההורים.
כולנו נשמח להשכיב אותם לישון ו… לקבל כמה דקות עם עצמנו.
לא הלילה!
הצענו לילדים לצאת לטיול לילי. הרעיון התרוצץ במוחי כמה שנים עד שהגיע לידי מימוש.
כשכבר הגיע הרגע, הוא הגיע בגדול.
מכרתי את הרעיון לכמה חברות ונפגשנו ב-21:00 בתחנת הדלק הקרובה. הילדים היו בגילאי 7 עד 11 לערך. הרעיון היה להראות להם את הפן היצרני של חיי הלילה. התחלנו במאפית בוטיק מקסימה בסביבה, אילנה חברתי התקשרה אליהם והם הסכימו לארח אותנו. הם הראו לנו מהם שלבי האפייה מקמח ועד ללחם. התבשמנו מהריח ואפילו קיבלנו טעימות. אנחנו מצידנו גמלנו להם בעוגה ביתית.
משם נסענו לתחנת המשטרה, בעוד היומנאית המופתעת תהתה איך אוכלים אותנו, הציעה אחת השוטרות להפגיש אותנו עם החבלן המשטרתי – בתנאי שהוא פנוי כמובן.
הוא היה פנוי, והטסטוסטרון נשפך כמים. החבלן הראה לילדים את רובוט החבלה ואפילו הפעיל אותו עבורם, הוא הסביר להם על כל מיני כלי נשק ורימונים. האורחים הצעירים, רובם בנים, והחבלן המקסים היו בעננים. הפרידה היתה קשה לשני הצדדים ותהינו אם לעצור בשיא או להמשיך.
להמשיך, ברור שלהמשיך.
נסענו לתחנת מכבי האש, נכנסנו לרחבת החניה הכבאיות, ביקשנו וקיבלנו רשות להסתובב בה.
הכבאים היו בחדר אחר, פנימי.
פתאום הגיע אחד הכבאים ושוב קסם, הכבאיות נפתחו בזו אחר זו. חושפות קרביים מלאים צינורות וציוד חילוץ והצלה.
לא יודעת מי התלהב יותר, המארח שסיפר לילדים על הכלים ועל הרפתקאות הצלה, או אורחיו הצעירים.
שעת חצות התקרבה, החלטנו לחתור לסיום. הבטחנו להם גלידת לילה ולמיטות. הצעירים יותר לא הצליחו להגיע לגלידה. העיניים של הגדולים כל כך נצצו מהתרגשות, והצלחנו לשכנע אותם לפרוש רק כשהבטחנו טיול המשך.
ומה בהמשך? אפשר לבקר גם במד”א, בסופרמרקט, בבית דפוס שמדפיס עיתונים, לעשות קומזיץ בשפת הים, לצפות ממקום גבוה על אורות העיר, ו… הדמיון הוא הגבול.
את הפאבים והמועדונים אנחנו נשאיר להם לגלות לבד, במועד מאוחר יותר. הרבה יותר.
אחרית דבר:
הטיול היה כל כך מוצלח, כך שחזרנו עליו שנה לאחר מכן, בחופש הגדול. יצאנו בחמישי בערב, התחלנו את הטיול בסופרמרקט שפתוח עד שעה מאוחרת. הילדים קיבלו משימה: לרכוש מצרכים לפיקניק לילי. כל ילד קיבל תקציב לא קטן – 20 ש”ח. ההתארגנות היתה מרתקת, הילדים חברו לקבוצות קטנות של 3-4 ילדים ואיחדו את התקציב, הם עשו “עיסקאות עם הקבוצות האחרות “קנינו שתייה, קנו אתם כוסות ונתחלק”.
הופתענו לגלות שהם לא קנו רק ממתקים, אמנם מקומם של אלה לא נפקד, אבל הם קנו גם שתייה וכוסות (כבר אמרתי) בגט, נקניק ומיני מצרכי מזון לפיקניק.
בהמשך שוב הפתענו את כוחות ההצלה, הפעם את מד”א, הפרמדיק התורן היה נפלא, הוא הראה לילדים את כל נפלאות ניידת טיפול נמרץ והראה את המציוד בו הם נעזרים בטיפול באירוע של מפגע כימי. הוא לא שכח להזמין אותן לחזור בגיל 16 להתנדב. חתמנו את הערב בפיקניק בפארק של חברת החשמל בחדרה.
השנה אנחנו עובדים, לבקשת הילדים, על טיולילה ב… טבע.
