הצד האמנותי שבי מאד מעשי.
לא תמצאו אותי מכיירת להנאתי או מציירת את הנוף הניבט
מחלוני. אני מאלה שמציירות, תופרות וגוזרות כשמטרה ספציפית ניצבת לנגד עיני.
מחלוני. אני מאלה שמציירות, תופרות וגוזרות כשמטרה ספציפית ניצבת לנגד עיני.
השבוע פגשתי בשרון, החברה הכי ותיקה שלי שגרה בלוקסמבורג הרחוקה. יחד הסתובבנו בין דוכני האמנים והשמונצ’עס בנמל תל אביב, ומשהו (השד יודע מה) הזכיר לי את תיקי הג’ינס שהיינו תופרות לעצמנו כשהיינו בתיכון.
פשוט, פשוט, ושווה, שווה.
לפעילות זו תצטרכו ג’ינס ישן וילדה (רצוי את שלכם) בגילאי 8-18 לערך.
אנחנו מרוויחות:
- זמן איכות עם הילדה
- תיק ג’ינס שווה בשבילה
- חיסכון כספי (כי כך לא תקני לה תיק בקניון)
- מחזור (כי לא תזרקו את הג’ינס)
- עוד תיק זרוק בשבילך – אם תשיגי עוד ג’ינס
כל ג’ינס, בכל מידה ובכל גוון יתאים. ג’ינס במידה 44 יכול להיות אפילו תיק לבית ספר, ג’ינס של ילד יכול לשמש כתיק יציאה.
הגרסא הפשוטה:
- גוזרים את הג’ינס בקו המפשעה ונשארים רק עם החלק העליון.
- תופרים את החלק התחתון בקו ישר.
- מוצאים חגורת בד ישנה ומכינים ממנה רצועת נשיאה.
- מקשטים את הג’ינס ומתפרעים, אפשר להשחיל בלולאות צעיף או חגורה, לקשט בטלאים, בחרוזים, בשרשראות ובסיכות מתכת.
הגרסא למתקדמות:
- לתפור בסיס רחב לתיק – כדי שיהיה יותר נפח אחסון.
- להכין בטנה – סולידית או צבעונית מאד.
- להכין רצועות לתיק ממגוון חמרים – שרשראות מתכת, רצועה סרוגה במסרגה אחת, רצועות מצעיפים או חגורות ורצועה מבד הג’ינס שהיה של “הרגליים”.
התיק חזק ויכול להתאים לכל הזדמנות. אפשר לשנות את “איבזורו” מפעם לפעם: להשחיל חגורה או צעיף אחר, להוסיף סיכות קישוט לתיק – לפי מצב הרוח או הבגד שלובשים.
ואם היה לכן כיף ליצור ביחד, תוכלו להכין גם חולצת בנות בעיצוב אישי.