את המתכון קיבלה בת דודה שלי ממטופלת שלה.
אבל זה מתכון משפחתי.
בחיי.
הכנתי את המרק ובטעימה הראשונה הבנתי שהגעתי הביתה.
אמא שלי היתה מכינה לנו אותו בילדותנו.
מרק של יום חול. קל ופשוט להכנה.
כנראה שבגלל זה הוא לא נכנס למחברת המתכונים שלה;
ה-מזכרת הגשמית שלי ממנה.
אז תודה למזל, ו/או למקריות ותודה ליהודית על המתכון:
* הכמויות קטנות, טוב להתנסות ראשונה. אני מכפילה אותן.
מרק העדשים של יהודית
בצל גדול קצוץ
2 שיני שום פרוסות
כוס עדשים כתומות שטופות היטב
תפוח אדמה גדול חתוך לקוביות בגודל 1 ס”מ (אפשר להחליף אותו בבטטה)
רבע כפית פלפל שחור, חצי כפית כמון, חצי כפית פפריקה, מלח – לפי טעמכם
שמן זית בכבישה קרה
אופן ההכנה:
מחממים סיר עם שתי כפות שמן זית ומטגנים את הבצל עד להזהבה,
מוסיפים שיני שום פרוסות ומערבבים כדקה (להיזהר שלא ייחרכו – ויהפכו למרירות).
מכניסים לסיר את העדשים, תפוח האדמה, תבלינים (חוץ מהמלח) וממלאים במים עד לכיסוי ועוד 3 ס”מ.
מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים על להבה קטנה עד לריכוך תפוחי האדמה.
(אם יש צורך, מוסיפים מים חמים תוך כדי הבישול, כי העדשים סופגים מים)
מוסיפים מלח, טוחנים במוט בלנדר ומתקנים תיבול.
מוסיפים מלח, טוחנים במוט בלנדר ומתקנים תיבול.
אמא שלי היתה מפזרת על המרק קרוטונים אותם היא הכינה בעצמה משאריות לחם אתמול.
גם אני קליתי קרוטונים מרנינים. מלחם גזר. זה לא בזבוז.
כמה שהלחם יותר טעים – הקרוטונים יותר טעימים.
