כשאמא שלי היתה אומרת שהבית ריק, ידענו שאפשר יהיה סופסוף לדחוס טילון בודד למקפיא שהיה גדוש תבשילים מוקפאים.
כשאצלי הבית ריק זה אומר שלא יהיו ביצים וירקות לחביתה ולסלט של ארוחת הערב, כך שאני חייבת לצאת לקניות ממש עכשיו. אבל מה עושים עם הילדים?
לקחתי אותם איתי!
קחו נשימה…
זו פעילות שדורשת המון שלוות נפש מההורים – כלומר, מאיתנו.
אבל, במקום להילחץ מהידיעה שהקניות יימשכו היום שעתיים, ויעלו כפול כי – “אמא, תקני לי, בבקשהההההה”,
הסתכלו על המאורע כעל הזדמנות להעניק לילדים חוויה צרכנית חשובה.
הפעילות מתאימה לכל גיל, נשתף כל ילד בתהליך בהתאם לגילו.
בקשו מהם לעזור לכם לתכנן את הקניה ולהכין רשימת קניות:
מומלץ להכין את הרשימה מבעוד מועד (והנה חלף עוד אחר צהריים!), אם הילד עדיין לא כותב, תנו לו לצייר את המצרכים הדרושים.
גלו רחמים, הוא לא צריך לצייר אבקת כביסה וחרדל. נסתפק במצרכים כמו עגבניות ומלפפונים, אפשר גם לגזור אריזות של סבון או קורנפלקס ולהדביק על נייר הרשימה.
ילדים גדולים יותר יכולים לקבל הכוונה כללית – תכינו רשימה של פירות שתרצו לאכול השבוע, ממרחים לסנדביצ’ים, מעדנים שאתם אוהבים.
הגענו לסופרמרקט:
עם פעוטות אפשר לתרגל צבעים, “איזה צבע יש לעגבנייה?”
עם הגדולים יותר נתחשבן קצת, “רצינו 8 עגבניות ולקחנו 3 – כמה עוד ניקח?”
בתור במעדניה נרוויח זמן ונשלח אותם למצוא את הקורנפלקס האהוב עליהם.
ילדים ממש גדולים יכולים להיחשף קצת לתכנון התקציב המשפחתי ולצרכנות נבונה. הקציבו להם סכום בו הם יכולים לקנות את המזון (לא ממתקים!) או השמפו שהם צורכים אישית. “אם יש לנו 50 שקלים, מה ניקח? על מה נוותר?”
אם אתם ממש נודניקים בקשו מהם לנמק את הבחירה.
פרויקט – הכנת ארוחה משפחתית
אתגרו את הילדים בהכנת ארוחה למשפחה בתקציב נתון, עדיף להתחיל בארוחות בוקר/ערב. זה יכול לייצר פעילות של חצי יום. קניות והכנת הארוחה.
ואפשר סתם לעשות מירוץ עגלות, ולקוות שאף אחד לא ינזוף בכם.
בסופו של יום תהיו מותשים (האמת, כמו בכל יום), אבל לפחות “הבית מלא”, והיה כיף, לא?
טיפ קטן: כדי למנוע חשבון סופרמרקט שיהיה גבוה מתקציב הביטחון של ישראל, וכדי למנוע בכי וצעקות בסופרמרקט, עשו מראש הסכם עם הילדים. מותר להם לבחור פריט אחד לעצמם בבחירה חופשית לגמרי. אצלנו זה עובד לא רע. הם בחרו ביצת הפתעה ואז הגיעו לבמבה ורצו גם אותה. הם הבינו שהם צריכים לבחור בין השניים (ואין ויתורים!!) וקיבלו החלטה, שהשתנתה שוב כשהגענו למקרר הגלידות.
מותר להם להתלבט, להחליף ולשנות דעה אינספור פעמים עד לקופה. כבונוס נוסף, אני משתפת אותם בקניות הרלוונטיות להם ומרשה להם לבחור בין כמה מותגי קורנפלקס ומעדני חלב שאני מאשרת לקנות (“כריות” לא נחשבות ל”קורנפלקס” בעיני).
משחק בבית: “חנות מכולת”
תנו להם לייסד עסק עצמאי משלהם – חנות מכולת. אני “מספקת” לילדי את כל מצרכי המזון והטואלטיקה שלא ניזוקים בקלות… שימורים, קטניות, פסטה, קופסאות קורנפלקס, סבונים, ניר טואלט ומשחת שיניים.
אני נותנת להם גם מטבעות בערכים נמוכים לקופה.
הג’ינג’י שלי הגדיל ועשה, צייר לעצמו שטרות כסף, והכין מדבקות מחירים.
המחירים שלו היו מאד אטרקטיביים – קניתי אריזת קורנפלקס גדולה ב-2 שקלים בלבד!
