ארוחת חג עם הילדים

“אמאאא! מתי אוכלים?”

ארוחות חגיגיות הן בילוי למבוגרים. נדירים הילדים שניחנו בסבלנות הנדרשת לישיבה ממושכת סביב השולחן, לאכילה מנומסת ולשיחות חולין- וגם הם גדלים באנגליה…
רוב הילדים מאבדים עניין מהר, משתעממים ומתחילים להפריע. אנחנו ההורים, לחוצים ממה שדודה ברכה תגיד, מנסים להרגיע אותם בכל דרך אפשרית: פיתויים ושוחד – מחד, ואיומים כבושים – מאידך.

איך מתחמקים מתסריט הבלהות הזה?

איך עוברים את ארוחת החג ונשארים עם טעם טוב לפעם הבאה?

יחד עם אפרת תמרקין, מנחת הורים מוסמכת מכון אדלר, ריכזנו כמה טיפים שיסייעו לנו לשרוד את ארוחת הערב ואפילו, אפילו ליהנות ממנה.

1 לא להגיע רעבים! תנו לילדים לאכול משהו לפני הארוחה. אם הם רגילים לאכול ארוחת ערב בשבע, לא כדאי שרק בשמונה הם יקבלו את מנת הפתיחה. בארוחה החגיגית הם ינשנשו מהמאכלים האהובים עליהם.

2 דאגו ל”מנת ילדים”. בכל מסעדה מציעים היום ארוחות ילדים. אל תכריחו את הילדים לאכול את הגפילטעפיש של סבתא. דאגו שיהיו מאכל או שניים האהובים על ילדיכם. אם צריך, הביאו אותם בעצמכם.

3 תיאום ציפיות. זו הגישה הנכונה לפני כל פעילות משותפת עם הילדים. שוחחו עם הילדים על מה שהולך לקרות, הגדירו יחד מה מותר לעשות ומתי.

4 להתחיל מוקדם. זו ארוחה טקסית וארוכה, אז למה לא להתחיל אותה בשש, למשל? כך הילדים יהיו פחות עייפים, וכבונוס, יהיו לאורחים פחות פקקים בנסיעות הלוך וחזור.

5 עניין ותעסוקה. אפשר להביא דפי צביעה, או משחק שקט שיסייעו לילדים להעביר את הערב בעניין ליד השולחן, מומלץ גם ליזום חידון נושא פרסים ברוח החג.

6 מסורת אישית. צקו תוכן אישי לארוחת הסדר. לחגים יש משקל גדול בבניית המסורת המשפחתית הייחודית לנו, המנהגים הייחודיים למשפחה ירקמו את זיכרונות הילדות של צאצאינו.

7 שיתוף הילדים. הפכו אותם לשותפים פעילים בהכנות לארוחה: לקשט את שולחן החג, להגיש לשולחן ולפנות ממנו ולהרגיש חלק מההתרחשות סביב.

8 לוותר על חינוך לנימוסים ארוחת החג היא לא הזמן לחנך את ילדיכם, השאירו זאת ליום יום, כשאתם לבד, בלי קהל. כך למשל: אם הילד קם מהשולחן – אל תקראו לו שוב ושוב, אל תכריחו אותו, אין סיכוי שזה יצליח. מקסימום הדוד יחשוב שהילד שלכם לא “מנומס”..

9 עזבו את האירוע לפני נקודת האל חזור. אל תמתחו את סבלנותם של הילדים ושל שאר האורחים. מותר להורים לפעוטות לעזוב מוקדם יותר, השאירו טעם של עוד אצל כולם!

ולסיום נקודה קטנה למחשבה, הלחץ והמתח סביב שולחן החג נובעים פעמים רבות מהרצון שהכול יהיה מושלם – שהאוכל יהיה טעים, שהאורחים יהיו מרוצים, שהילדים יתנהגו למופת…

אז זהו, שלא.

לא חייבים שהכול יהיה 10.

כך יהיה לנו לאן לצמוח ולאן לשאוף, אחרי הכל צפויות  לנו עוד הרבה ארוחות חג יחד.

חג שמח!