אני צופה בהצגות ילדים רבות מההיצע העשיר שנכלל בסל תרבות לבתי הספר והגנים. כך גם צפיתי במפגש מחול שהנחה דוד דביר. במפגש “השתעשעו” דביר ובת זוגו למופע במגוון בדים ושילבו אותם במחול. אחד הרעיונות ששבה את לבי היה קטע מחול שלם בו הם רקדו מאחורי מסך בד גמיש ומתוח.
מיהרתי ל”מילגה”, נכונה להשקיע את מיטב חסכונותי בבד נמתח, שמחתי לגלות שאפשר לקנות שם שאריות בד לפי משקל.
המונח שארית די מטעה, מצאתי בחנות יריעת בד די גדולה, שעדיין היתה כה פעוטת משקל, כך שהיא ניתנה לי במתנה. תודה.
רק הגיע הבד האדום לביתנו, וכבר קשרנו אותו לעמודי המרפסת, מתחנו היטב, והעברנו בוקר של שבת בתחיבת חפצים ואיברים שונים ומשונים לתוך הבד.
לא רקדנו איתו, למרבה המזל, אבל שיחקנו בחידון חפצים: תחבנו כל מיני פריטים יומיומיים יותר או פחות לתוך הבד – והילדים היו צריכים לזהותם.
משחק הזיהוי דרך הבד הנמתח מתאים מאד לפעוטות, בחרו בפריטים יומיומיים שלהם, צעצועים וכו’.