“ילד מלוכלך הוא ילד מאושר” אמרה לי מירב, הגננת של טל, כששליתי אותו מכוסה בבוץ מהשלולית בחצר.
“בסדר, בסדר” רטנתי, “אבל, כמה מאושר ילד כבר צריך להיות?”
יש לי נוסחא מנצחת לפעילות לילדים מאושרים מאד, ללכלוך נתייחס מיד…
נכין סליים תוצרת בית. למי שעוד לא יודע מה זה, הסליים הוא מעין גוש ג’לי רוטט, קריר ולח למגע, חומר די דוחה באופן כללי.
הוא מזכיר פלסטלינה, אבל לא ניתן ליצור ממנו צורות עמידות.
הוא גולש מהידיים בלי להשאיר סימן, אבל הייתי מרחיקה אותו מהספות שבסלון.
הוא מזכיר פלסטלינה, אבל לא ניתן ליצור ממנו צורות עמידות.
הוא גולש מהידיים בלי להשאיר סימן, אבל הייתי מרחיקה אותו מהספות שבסלון.
את המתכון לחומר המגניב הזה למדתי לפני שנים מצפייה בתכנית של מרתה סטיוארט, ה-כוהנת הגדולה של עקרות הבית האמריקאיות.
את הלכלוך שנשאר אחרי המשחק ניקיתי לגמרי לבדי. את מרתה הכניסו לכלא, כך שהיא לא יכלה לסייע ולו בעצה קטנה.
לכן, עדיף לעבוד על שולחן פלסטיק בחצר, או על שולחן מכוסה ביריעת ניילון. החומר מתנקה בניגוב מזכוכית, פלסטיק ושיש. על הקירות, לעומת זאת, נשארו יופי של סימנים. לשטיח ולספה לא נתתי להם להגיע.
לפני ההכנה, תיאום ציפיות: החומר מיועד למשחק ולא ניתן לפסל בו יצירות שישרדו יותר מדקה.
את ה”סליים” מכינים על ידי ערבוב של דבק פלסטי לבן, מים וחומר הנקרא בורקס (BORAX).
ניתן להשיג אותו בחנויות אמנות ויצירה.
חשוב: יש להיזהר כאשר עובדים עם ה-BORAX, אין לגעת בחומר בידיים חשופות.
בחומר הסופי הבורקס מדולל במים ודבק – והסליים בטוח למגע.
את ערבוב ה-BORAX יעשה מבוגר, מומלץ להיעזר בכפפות.
את הסליים המוכן יש לאחסן בקופסא סגורה שלא יתייבש.
החומרים:
כוס – 200 מ”ל – דבק פלסטי
כוס – 200 מ”ל – מים
אבקת בורקס
אופן ההכנה:
להשתמש בכפפות
למהול כפית אבקת בורקס בכוס מים
למזוג את המים והבורקס לקערת דבק ולערבב, אנו נראה איך החומר מתחיל להתגבש.
אם החומר לא התגבש מספיק, להוסיף עוד מעט אבקה.
גיוונים:
חלקו את גוש החומר למספר צלוחיות וערבבו עם צבעי גואש ונצנצים לקבלת סליים במבחר צבעים וניצנוצים.
חלקו את גוש החומר למספר צלוחיות וערבבו עם צבעי גואש ונצנצים לקבלת סליים במבחר צבעים וניצנוצים.
מה קורה כאן מבחינה כימית?
אתם מוזמנים לקרוא על החומר עצמו באתר המדהים של מכון דוידסון
