הרעיון הוא כל כך פשוט, כל כך חכם,
והוא לא שלי.
באחד מאחרי הצהריים של חנוכה, מסעדת “גאיה” בבנימינה הזמינה משפחות לבילוי שכולו משחקי קופסא. בנוסף הציעה המסעדה תפריט לביבות מלבב במיוחד (אבל לא זה הנושא).
חברתנו חיה וילדיה ואנחנו נענינו להזמנה בשמחה.
אוכל ושעשועים – מי צריך יותר?
היה נפלא, במסעדה חיכו לנו אריאל לידן וערימה ענקית של משחקי קופסא, את חלקם פיתח אריאל, את חלקם הוא הביא מחו”ל. המגוון היה עצום וכלל הרבה משחקים שלא היכרנו.
שתי אמהות + בן 11 + שני בני 9 + בת 6 חגגו שעתיים עם המון משחקים.
מכאן המסקנה היתה ברורה, אנחנו נחזור על החוויה הזו בבית.
נארגן “חוג משחקי קופסא”.
איך זה עובד?
מארגנים 3-4 משפחות, לא יותר.
פעם בשבועיים נפגשים באחד הבתים, מתחלקים לקבוצות, על פי הגיל ו/או העניין, ומתחילים לשחק.
אפשר להחליט שכל משפחה מביאה משחק או שניים.
אפשר להחליט (וזו ההעדפה שלנו) שבכל פעם משחקים במשחקי המשפחה המארחת.
הפורמט הזה מוסיף ריגוש ועניין למשחק במשחקי הקופסא וגם תורם לא מעט לפיתוח מיומנויות חברתיות.
את הכללים קובעים יחד, כך למשל, לא חייבים להוציא את כל משחקי המשפחה. אפשר להחליט שמוציאים לחדר המשחקים, או לסלון, מספר מוגבל של משחקים.
מתחייבים לאסוף כל משחק מיד כשמסיימים – כדי שלא ניצור תוהו ובוהו כללי.
ילדים גדולים יותר יכולים ליזום טורנירים במשחקים מסוימים.
הפעילות המשותפת מאפשרת להורים ליצור קבוצות גיל, כך שהורה אחד משחק עם הילדים הקטנים והורה אחר עם הגדולים יותר.
אפשר גם לסיים בארוחת ערב משותפת.
מקלחות? כל אחד בביתו הוא.
