מה עדיף לדעתכם? לנסוע במכונית עם הילדים? או, בלעדיהם?
אני אחדד.
מה עדיף? לנסוע במכונית לצימר בגליל, בלי הילדים, כשברגע מתנגן שלמה ארצי?
או,
לנסוע במכונית ללונה פארק, עם שני ילדים מאחור, כשברקע מתנגן ענן על מקל?
אל תענו לי.
כבר בחרנו. באופציה השנייה.
אז הנה ארבעתנו בדרך ללונה פארק. משך נסיעה משוער- שעה.
מאחר שיצאנו מוקדם בבוקר, כדי שלא יתבזבז לנו היום, נתקענו בפקקים של כפר שמריהו.
משך הנסיעה בפועל – שעה וחצי.
אנחנו לא מרטנו שערות, כי בדבר אחד משפחתנו המטורללת ממש טובה. בנסיעות במכונית. את הזמן אנחנו מעבירים במשחקים.
אם הילדים שואלים מתי מגיעים, והם שואלים, אנחנו עונים להם תשובות מופרכות כמו: עוד שבוע, עוד שנתיים, עד שהם מתייאשים ומפסיקים לשאול.
ת’כלס:
אצל רובנו, נסיעה בהרכב מלא מתבצעת לטובת המטרה די אטרקטיבית, מה שלא מפריע לילדים להטריף את הוריהם בדרך. לכן, צריך לתכנן את הנסיעה היטב.
- לפני היציאה אומרים לילדים (מגיל 0 – דרך אגב) לאן נוסעים, אומרים להם מה משך הנסיעה המשוער ומגדירים הפסקות בדרך. הפסקות הן עניין חשוב, אמנם מדינת ישראל לא ממש גדולה, אבל ילדים לא יכולים לנסוע לאילת בלי 2-3 הפסקות.
- חייבים להביא שתייה, אפילו לנסיעה בת רבע שעה. אנחנו שותים מים, יותר בריא ופחות מלכלך כשהם נשפכים. הביאו גם בגדים להחלפה (כן, אפילו לנסיעה של חצי שעה).
- כדאי להביא אוכל, וכזה שהילדים אוהבים, כך תוכלו לעצור כשמתאים לכם ולא כשהילד צורח שהוא גווע ברעב – למרות שהוא זה עתה סיים אריזת מסיבמבה שלמה בעצמו. אני משתדלת להכין אוכל שלא מלכלך מידי – כמו פיתה עם גבינה צהובה, בייג’לה, אגוזים וצימוקים (לילדים גדולים יותר) כדי שיוכלו לאכול גם בתוך המכונית.
- לפעוטות אפשר להכין, מתקן כיסים שיהיה תלוי על גב המושב הקדמי ובו כמה צעצועים אהובים וגם משהו חדש (או כזה שקיומו נשכח מזמן). לגדולים אפשר להביא תשבצונים למיניהם ואפילו משחקי מחשב קטנים.
- בנסיעות ארוכות כדאי לאתר תחנות תיירותיות מעניינות בדרך שבהן אפשר לחלץ עצמות וגם ממש לעשות משהו. אפשר להביא כדור ולשחק בהפסקה כזו.
- משחקים “משחקי דרך”, כמו:
ארץ-עיר – בעל פה! כל אחד אחראי על קטגוריה, אבא-ארץ, אמא- עיר, טל בן ה-10 – צומח, ושרון בת ה-8 חי. כולם עוזרים לכולם, אין ניקוד וכולם מנצחים. בוחרים אותיות בדרך המקובלת.
שרשרת מילים – מתאים אפילו מגילאי 4-5, הראשון אומר מילה, רשת למשל, השני צריך לומר מילה שמתחילה באות בה הסתיימה המילה שלפניה – תפוח – חתול – לשון – נגר וכך הלאה. כדי להקשות אפשר להגביל את המילים לקבוצה מסוימת כמו : שמות, חיות, דוממים וכו’.
מועדון – אחד השחקנים פותח, הוא “בעל המועדון”. הוא בוחר שם של קבוצה ולא מגלה אותו, למשל: “ירקות ירוקים”. הוא מכריז: “אני פותח מועדון ומביא אתי… במקרה כזה הוא יביא למשל פלפל או מלפפון, הבא בתור מנסה להציע עוד פריט בקבוצה. למשל: עגבניה – אם הוא חושב שמדובר בירקות, גזר – אם הוא חושב שמדובר בירקות ארוכים, עלה – אם הוא חושב שמדובר בדברים ירוקים. אם הפריט המוצע לא שייך לקבוצה “בעל המועדון” לא יקבל אותו לקבוצה. כך מוצעים עוד ועוד פריטים. לפי הפריטים שמתקבלים – צריך לנחש מהי הקבוצה. המנחש הוא המנצח והוא יהיה הבא להקים מועדון.
ממציאים סיפור – מתחילים סיפור, כל אחד אומר כמה משפטים, וזה שלאחריו צריך לנסות לשמור על רצף. מצחיק.
תרגילי חשבון בעל פה – לתלמידי כיתות נמוכות.
עם פעוטות אתם יכולים לשחק בהפכים, בחרוזים ובשטוזים – שהם חרוזים שטותיים ומצחיקים (כל הזכויות שמורות לדתיה בן דור המופלאה שעשתה קריירה משטוזים)
חידון זכר-נקבה: זה משחק, שגם אם לא המצאנו אותו, אנחנו במשפחה שכללנו אותו והבאנו לדרגת אמנות. זה הולך כך:
השואל נותן הגדרות למילים והפותר צריך לזהות אותן. הרמז: אלו זוגות מילים שההבדל ביניהן הוא האות ה’ בסוף.
הוא: צומח ביער, אילן,
היא: דרך חשיבה או כיוון שאתה מקבל ממישהו
התשובה: עץ ועצה.
וכך יש גם: כביש-כבישה, סליל-סלילה, גד-גדה, הר-הרה, סיר-סירה, דיר-דירה וכו’
חלק אדיר מהמשחק הוא לחשוב על עוד ועוד דוגמאות. יש הרבה יותר ממה שחשבתם.
אז לסיכום:
1 שתיה
2 אוכל
3 הפסקות
4 משחקים
ואם אין מקום לכל הדברים באוטו – תשאירו את אמא בבית, היא תודה לכם.