בסדר, בסדר, אני מבינה.
לא כולנו מגישים לילדים ארוחת שלוש מנות בצהריים.
בבית.
אנחנו בעבודה!
אבל פעם בחודש, למשל, שווה לעשות מאמץ, לבוא לקחת אותם מהגן או מבית הספר (ולדלג על הצהרון)
את ארוחת הצהריים המתוכננת תזרקו לכמה קופסאות,
והחוצה.
לא חשוב לאן.
העיקר שלא אוכלים בפינת האוכל, או במטבח (בסלון – בין כה וכה אסור אצלנו).
יום לימודים רגיל. אספתי מבית הספר וישר לשמורה.
בבגאז’ היו מחצלת, ותיק עם המבורגרים, סלט תפוחי אדמה במיונז (יצא קצת מהאופנה – אבל מה זה טעים), עגבניות שרי ומלפפונים קלופים ואבטיח לקינוח.
היו לי גם מים קרים, ספר – לי, טאקי ושות’ – להם.
ומצלמה.
קודם כל אכלנו ודיברנו על היום שעבר (אני לגמרי בעד שיחה בשעת הסעודה), אחר כך נחנו, אחר כך טיילנו קצת – בכל זאת שמורה.
צילמנו איזשהו זוחל ירוק יפהפה שלא הכרנו וחזרנו הביתה עם תחושה של הרפתקאה.
