יאגו אחהצ.png

יום הבחירות ובחירות יום-יום

כעס.jpg
אמא: עידודו, מה אתה רוצה לאכול בארוחת ערב?
עידו בן ה-4: את העוגה שסבתא הביאה לנו אתמול.
אמא נוזפת: עידודו, עוגה זה לא אוכל, מה אתה רוצה לאכול?
עידו נעלב: את העוגה.
 
אמא מתעצבנת, עידו בוכה.
 
הוא- כי בסך הכל הוא אמר מה הוא בוחר לאכול, הוא לא קיבל את מה שביקש, וגם... ננזף.
היא- כי בסך הכל היא רצתה לחנך את בנה לעצמאות ולתת לו לבחור בעצמו, והוא? מ-ת-ח-כ-ם.

יום הבחירות הוא הזדמנות לעסוק קצת בבחירות שאנו עושים יום-יום.
השבתון והטקסיות של תהליך ההצבעה מספקים לנו הזדמנות לזמן משפחתי מחכים. ראשית, קחו את הילדים אתכם כשאתם יוצאים להצביע.
מאיזה גיל? בכל גיל.
כבר מגיל שלוש-ארבע, אפשר לדבר עם ילדים על קבלת החלטות, על בחירות בכלל ועל יום הבחירות בפרט: 
"ביום הבחירות אנחנו בוחרים את ראש הממשלה. הוא איש מאד חשוב. בארבע השנים הקרובות - הוא יחליט עלינו כל מיני דברים. לכן חשוב שנבחר איש טוב לב וחכם שיודע המון.
על מה הוא יחליט? הוא לא יגיד לנו מה לאכול, או מתי לישון או במה לשחק. הוא מחליט החלטות על מדינת ישראל. אז אנחנו נלך לבחור, כי אם לא נבחר, האנשים האחרים במדינה יחליטו עלינו מי יהיה ראש הממשלה שלנו."

מתי ילדינו מתחילים לבחור?
כבר בשנת חייהם השנייה, ילדינו מקבלים החלטות. זה קורה באופן טבעי, ממש מתחת לאפנו.
אבא מושיט שתי ידיים לעלמה: את רוצה את הבובה או את הדובי?
עלמה בת השנה וחצי לוקחת את הדובי. 
היא בחרה.
אבל לא תמיד תהליך הבחירה הוא קצר או פשוט. תפקידנו כהורים לאפשר לילדינו לבחור
כמה שיותר, ולספק להם תנאים שיפתחו בפניהם הזדמנויות שתתאמנה ליכולתם:
  • לבחור מתוך מספר ברירות נתון, ברור ומצומצם. שתי אפשרויות – מספיקות בשנות החיים הראשונות.
  • לבחור בתחומים הקשורים לעולמו ושיש לו ידע ויכולת להחליט לגביהם
  • לבחור ולקבל החלטות על עצמו ולא "להחליט על אחרים"
  • לבחור במצבים בהם הילד יוכל לשאת בתוצאות של בחירה שגויה.

תהליך הבחירה כרוך בחשיבה מאורגנת, בדחיית סיפוקים, בהתחשבות בזולת ובהתנהלות לפי ערכים. כל כך הרבה דברים טובים מייצרת בחירה אחת.
מתי קשה לנו לבחור?

כשצריך לבחור בין שתי אפשרויות טובות
מה הבעיה כאן? זה נשמע ממש כיף, אבל תכל'ס זו בחירה קשה מאד. בכל בחירה שנעשה -נפסיד משהו כיפי שרצינו בו.
לאכול עכשיו עוגה או גלידה?
ללכת ליום הולדת של חבר מהגן? או ללכת עם המשפחה לים?
לא ניתן לקבל את שניהם כאן ועכשיו. צריך לבחור, מה יכול לעזור בהחלטה?
  • לבדוק האם את אחד מהדברים נוכל לקבל או לעשות מאוחר יותר.
  • לחשוב אם החלטה מסוימת עשויה לפגוע במישהו אחר.
ליום ההולדת של החבר נוכל ללכת רק היום! לים נוכל ללכת גם בשבוע הבא.
אם לא נלך ליום ההולדת – החבר עשוי להיעלב. 

כשצריך לבחור בין שתי ברירות גרועות
ללמוד למבחן במתמטיקה או לשחק כדורסל עם חבר?
ברור שללכת לחבר.
אבל הבחירה האמיתית היא בין למידה למבחן לבין הגעה למבחן לא מוכן. שתי האפשרויות "גרועות" מבחינתו של הילד.
אפשר להכין טבלת בעד ונגד. לנסות לחזות את תוצאות הבחירה. למשל – אם לא ילמד למבחן הו א יקבל ציון נמוך, ובהמשך מבחן חוזר, ומטלות נוספות. אלו יכולים לגרור יחסים עכורים עם המורה ועם ההורים. 
הילד יבדוק עם עצמו מה הכי פחות גרוע וילמד לבחור ממה שיש.

כשאחת הברירות לא הפיכה
במצבים מסוימים, בחירה באחת מהברירות לא מאפשרת חרטה. למשל:
ילד שהתקבל לבית ספר לאמנויות. כעת הוא צריך לבחור אם ללמוד בבית הספר הקרוב לבית או, בבית הספר לאמנויות. אם יבחר בבית ספר לאמנויות, ויתחרט על בחירתו, בית הספר הקרוב לבית יהיה מחויב לקבלו ללימודים גם בשלב מאוחר יותר. אם יבחר בבית הספר הקרוב לבית, לא יוכל להתחרט ולעבור לבית הספר לאמנויות. חשוב להכניס גם את הפרמטר הזה בשיקולי הבחירה. 
 
ואחרי הבחירה?
כאשר מדובר בתהליך בחירה מהותי בחיים, כמו למשל: באיזה בית ספר ללמוד. ההתלבטות עשויה להמשיך ולהתקיים אחרי קבלת ההחלטה. הספיקות: האם בחרתי נכון? מה הפסדתי? האם הייתי צריך להחליט אחרת. תפקידנו לעזור לילדים ללמוד לחיות עם ההחלטה ולהשלים איתה ועם תוצאותיה. להבין שבכל החלטה יש רווח והפסד ולהצליח לא להמשיך לחפור ב"מה היה קורה אילו?"