לבלוג שלי בתפוז
אמא לשני ילדים
אתר אחהצ.jpg

 

יאגו אחהצ.png

מדוע לקחת ילדים להצגות?

הקוסם מארץ עוץ מדיטק.jpgלילדינו יש טלביזיה רב ערוצית, DVD ו-VOD ובהם שפע סרטים וסדרות העוסקים בכל נושא אפשרי לרבות הקלאסיקות התרבותיות של עולם התיאטרון.

לצד העושר הזה עומד התיאטרון עצמו. נטו. אולם חשוך, במה, תפאורה ושחקנים.

 

מה יכול התיאטרון להציע לילדי המולטימדיה שלנו? האם הוא רלוונטי עבורם? האם הוא יכול להתחרות בקצב ובעושר של האמצעים המודרניים?

החוויה התיאטרלית היא בלתי אמצעית. אדם מול אדם, שחקנים מול קהל, ותהליך יצירה שקורה כאן ועכשיו ממש מולם. ההצגה של היום לעולם לא תהיה זהה להצגה של מחר.

הצפייה בשחקנים מלמדת על הבעת רגשות, על תפקידם של הבעות פנים ו"פרצופים". בתיאטרון לומדים באופן הכי מוחשי על ההבדל בין מציאות לבין דמיון, מבחינים בין אמת לשקר, בין הוויה לאגדה.

התיאטרון הוא גם אחד השערים החשובים לעולם התרבות העולמי, לקלאסיקות בנות מאות שנים שליוו את האנושות ועיצבו אותה.

הצפייה בהצגה תובענית יותר מצפייה בסרט. הצופה נדרש ליותר סבלנות, הוא צופה ביצירה בשקט מתחילתה ועד סופה, אי אפשר לעצור את מהלך העניינים, אי אפשר "להחזיר אחורה", הכל קורה כאן ועכשיו. גם דמיונו של הילד נדרש לעבוד "שעות נוספות"  - אביזר תפאורה יכול לייצג עולם תוכן שלם, משחקי תאורה מעבירים אותנו מיום ללילה, ואפקטים של קול יוצרים סופת ברקים ורעמים...

 

מאיזה גיל מומלץ לצפות בהצגות?

ילדים יכולים ליהנות מתיאטרון כבר בשנת חייהם השנייה, מהצגות קטנות של שחקן או שניים ומשעות סיפור מומחזות. בגיל שלוש – ארבע הם כבר בשלים לצפייה בהצגה גדולה באולם תיאטרון מוחשך.

חשוב ללוות את הילד, לצפות איתו בהצגה ולחוות איתו את החוויה, מומלץ להתבונן בו כשהוא צופה ולהחזיק לו את היד כשצריך.

 

איך בוחרים הצגת ילדים טובה?

ההיצע בשוק גדול ומגוון, לצד הפקות איכותיות קיימות גם הצגות רבות ברמה נמוכה.

אם כן, איך בוחרים הצגה טובה?

  • נעזרים בהמלצות של הורים ומורים – יש הצגות טובות אשר רצות שנים בשוק (הקהל הוא שזה שמתחלף).
  • בעידן האינטרנט –  אפשר להיעזר בהמלצות בפורומים ואף לבקש באופן אקטיבי המלצות.
  • "סל תרבות ארצי" -  זוהי ועדה שמאשרת הצגות ומופעים המיועדים לבתי ספר ולגנים. היעדר אישור ממנה אינו מעיד על הצגה גרועה, אבל קיומו של האישור הוא אינדיקציה טובה לכך שמדובר במופע איכותי.
  • לא להסתמך רק על סיפור מוכר. סיפורים טובים וקלאסיים יכולים להיות בסיס מצוין להצגות איומות...

 

איך נעצים את חווית הצפייה?

הצגת תיאטרון היא חוויה חד פעמית באופייה ואפשר להעצים ולהאריך אותה על ידי הכנת הילד להצגה (הכרת הסיפור, הרקע, הדמויות, האזנה למוסיקה שתלווה אותה וכו') ועל ידי שיחה עליה אחרי הצפייה. אפשר לדבר על הסיפור עצמו, על המשחק ועל מחשבות ורגשות שהתעוררו אצלנו בעקבות הצפייה.

גם בגילאים בוגרים יותר מומלץ לצפות יחד עם הילד בהצגה, להפוך את יום ההצגה למפגש המיוחד שלכם, לצאת אחריה לבית קפה ולשוחח על ההצגה בכלל ועל החיים בכלל.

צפייה בהצגה היא חלק נפלא מחינוכו של הילד, הן לצריכת תרבות הן להתנהגות בחברה. כבר מגיל צעיר חשוב ללמד אותם כיצד להתנהג באולם התיאטרון, לשמור על השקט ולהתחשב בצופים האחרים ובשחקנים.

כדאי לדאוג שלקטנים יהיה כמה שיותר נוח ונעים בעת ההצגה:

  • להביא כרית ישיבה להגבהת הילד או לברר אם יש כאלו באולם, לנסות להימנע מהושבתו על הברכיים ולא להתיר הנחת רגליים על הכסא.
  • לא לאכול, להתיר רק שתית מים
  • לבוא כמה דקות מראש ול"עשות פיפי".
  • להכין לילדים הקטנים "שומר סבלנות" – מוצץ ו/או בובת בד אהובה או כל חפץ אחר שאינו מרעיש או מלכלך.
  • להכין אותם מראש לחשיכה ולשקט.
ואחרי ההצגה? בבית? עודדו אותם ליצור הצגות בבית. המסך יהיה הוילון המעוצב של הסלון, הכריות של הספה יהיו התפאורה ובגדי המעצבים של אמא - התלבושות... וברצינות - אפשר להכין יחד ארגז תלבושות ואביזרים שיהיו בו תחפושות ישנות, בגדים ואביזרי אופנה שלכם ו... כל מה שעולה על דעתם. 
הם יוכלו להמחיז ספר אהוב, לשחזר את ההצגה בה צפו והכי, הכי - להמציא סיפורים משלהם, מחיי היום-יום ומעולם הדמיון. זו הזדמנות נפלאה עבורכם לקזכות בהצצה קלה לעולמם הפרטי הקסום.

 

צפייה מהנה.