יאגו אחהצ.png

ארמון חול בחצר

תלת מימד וכרטיס אשראי 002.jpg
אני מאד אוהבת את הים. המים, הריח של המים. החוף, מגע החול הדקיק.
אני ממש לא מבינה איך אנחנו לא מגיעים יום-יום לים.
בסך הכל 15 דק' נסיעה מהבית.
 
ועוד שעה אריזה.
ושעתיים של ניקוי כל החול מהחפצים ומהאוטו.
 
בפעם האחרונה שהיינו בים החלטנו שנביא קצת ממנו הביתה.
הבאנו הביתה חול ים.
אני לא מתכוונת לכמויות החול שאנו מפזרים טבעי במכונית.
מילאנו שקית ניילון בחול והבאנו הביתה.
השארנו אותה בפינה בחצר.
אחרי כמה ימים, באחר צהריים נטול מעש, הוצאתי את החול מהשקית, הרטבתי אותו ובנינו ארמון חול. שעשוי מטפטופי חול ים ספוג במים.
היה כיף*.
זה לא יכול להחליף הליכה אמיתית לים. 
 
* אני שמה לב שלמדתי מבני בכורי. כל מילה שניה היא "כיף".
   שיחה שגורה אצלנו בבית:
- "איך היה בבית ספר/גן/חוג/קייטנה/צופים?"
- "כיף!!"
- "מה היה?"
- "לא זוכר..."