יאגו אחהצ.png

אולי תשב לקרוא איזה ספר? !!!

קריאהק.jpgכשהייתי ילדה הייתי מנויה בספריית מועצת הפועלים בבת ים. שני חוקים היו לספרייה, בנוסף ל"אסור לדבר" המיתולגי:

  1. מותר להחליף ספר רק פעם אחת ביום!
  2. מותר לקרוא רק ספרים המתאימים לגילך! ותכל'ס: ספרי הילדים היו ממוינים במדפים לפי כיתות.  לילדה בכיתה ג' היה מותר לקרוא ספרים עד לאלו המיועדים לכיתה ה'.

נהגתי להתייצב בספרייה אחר הצהריים, לקחת ספר ולצאת לקרוא אותו בחוץ, על הדשא. תוך שעה לערך הייתי מסיימת את הספר וחוזרת לספרנית בבקשה להחליף שנית באותו יום.

את שני חוקי הספרייה נאלצו להפר למעני. כי גם את המדפים המותרים סיימתי מהר מאד, וכי הייתי כנראה משכנעת (=נודניקית) מספיק.

אני מאד אוהבת לקרוא, לכן כשבוקר אחד, בהיותי אמא לשני פעוטות, הבנתי שאני לא קוראת כלל - הופתעתי מאד. באותו בוקר האזנתי לסופרת גייל הר-אבן (אני מקווה שאני זוכרת נכון, וזו אכן הייתה היא) שסיפרה בראיון ברדיו שהדימוי העצמי של רבים מאיתנו כאנשים קוראים נובע מעברנו. בהווה העסוק, כהורים, אנחנו קוראים מעט מאד, וגם זה כשהילדים ישנים. סוף ציטוט.

גייל צודקת, כי איזו אם עבריה תשקע אחר הצהריים בספר מרתק כשילדיה המנוזלים צופים בדורה? אבל המנוזלים גדלו, ואני חזרתי לקרוא ואפילו הקפדתי לקרוא ליד הצאצאים - בסלון, "שיראו דוגמא". ובכל זאת, אני עדיין קוראת פחות.

למה פחות? בגלל שעל זמני הפנוי מתחרים כל כך הרבה פיתויים: טלביזיה ו-VOD, המחשב, האינטרנט והפייסבוק...

פעם היו ערוץ 1, קולנוע, חברים וספרים (הוידיאו הראשון צץ בביתנו כשהייתי כבר סטודנטית).

היום לספרים יש תחרות קשה, ועם זאת, צלילה לתוך ספר טוב היא חוויה כל כך מהנה ומשחררת ואסור שילדינו לא יכירו אותה.

אז איך "מעודדים את הצאצאים לקרוא"?

הדגש הוא על למשוך ולא לדחוף. לא להכריח, לפתות. הנה כמה רעיונות שכדאי ליישם בבית:

1. לתת להם לבחור בעצמם את ספרי הקריאה – בחנות או בספרייה. כל מה שהודפס, ראוי בעיני לקריאה. עם הזמן הם יפתחו טעם אישי, נקווה שהוא יהיה משובח, וגם אם לא – זה לא יהיה סוף העולם.

2. לבחור ספרים שהומחזו או הוסרטו - לקרוא את הספר ואחר כך לראות את הסרט.

3. לקרוא להם, אפילו אם הם יודעים כבר לקרוא. לא חייבים ערב-ערב. אחת לתקופה, לבחור יחד ספר ולקרוא פרק - שניים, מידי ערב, בהמשכים. זו יופי של שיטה למילוי משבצת זמן איכות. אנחנו, למשל, קראנו יחד את אורה הכפולה. אבי ילדי חירב לי באמצע הספר, צפה איתם בסרט האמריקאי "אבא מתארס" וכך הם גילו את הסוף בטרם עת. כנקמה סחבתי גם אותו לצפיה בהצגה "אורה הכפולה", הפקה מצוינת של מדיטק חולון.

4. להחיות את הספרים – לבשל מאכל שמוזכר בספר, לצאת לטייל במקום בו מתרחשת העלילה, לעשות משהו שעשו הגיבורים וכו'.

5. לתת דוגמא אישית - לקרוא בנוכחות הילדים. או, יותר טוב, לשלוח אותם לקפל כביסה או להכין ארוחת ערב ואז לקרוא.

6. לקנות ספרים כמתנות יום הולדת - לילדים בגן ובכיתה. כמעט תמיד יש איזשהו מבצע שהופך את מחיר הספר לסביר (ואפשר גם לאחד כוחות עם ילד נוסף מהגן/כיתה למתנה משותפת)


את המשיכה למילה הכתובה אפשר לטפח גם דרך משחקי כתיבה:

7. לכתוב אדפטציה על סיפור אהוב, במקום "פלוטו כלבלב מקיבוץ מגידו", הכירו את "מיצי חתלתולה מעין איילה". אפשר לעשות זאת גם עם פעוטות – ואתם תכתבו.

8. לתת פתיחה לסיפור ולהציע להם להשלים אותו: "אתמול בבוקר יצאתי לגינה וראיתי שנפער בה בור ענק...."

9. לכתוב סיפור שורה-שורה: נניח 4 משתתפים: הראשון כותב שורה ומקפל את הדף, משאיר רק את המילה האחרונה גלויה. השני ממשיך עוד שורה לפי אותה מילה וכן הלאה. כשהרביעי מסיים, חוזרים לראשון. כשמסיימים למלא עמוד פותחים וקוראים – התוצאה בדרך כלל מצחיקה מאד.

10. לתת להם 10 מילים אקראיות ולבקש מהם לכלול את כולן בסיפור אחד. למשל: שמלה, עגבניות, חייזרים, פטיש, מחברת, בוץ, בקבוק, ידיים, מטבח, ארון.

 

ואיך בוחרים ספרים?

משרד החינוך מפרסם מידי שנה את הספרים המובילים במצעד הספרים. בפרויקט זה ילדים בגילאים שונים מכל רחבי הארץ מצביעים ובוחרים את הספרים האהובים עליהם. התוצרים הם רשימות ספרים מומלצים הממוינות לפי גיל.